רקע – הגידול בביקוש לעובדים זרים בתחום הסיעוד והטיפול בקשישים בישראל

בשנים האחרונות אנו עדים לגידול משמעותי בביקוש לעובדים זרים בתחום הסיעוד והטיפול בקשישים ובאנשים עם מוגבלויות בישראל. 

הסיבות המרכזיות לכך:

  • הזדקנות האוכלוסייה בישראל – עלייה בתוחלת החיים ובמספר הקשישים הסיעודיים הזקוקים לטיפול צמוד.
  • מחסור בכוח אדם מקומי – מיעוט צעירים הישראלים המוכנים לעבוד בתחום הסיעוד, בשל קושי פיזי ונפשי. 
  • עלייה בשיעור הנשים העובדות – פחות נשים זמינות לטפל בקרובי משפחה.
  • גידול באוכלוסייה עם מוגבלויות וצרכים מיוחדים.
  • מחסור במסגרות סיעודיות ממלכתיות ובמיטות בבתי אבות.
  • רצון לאפשר לקשישים להזדקן בכבוד בביתם.

כתוצאה מכך, משפחות רבות בישראל נאלצות לשכור מטפלים זרים על מנת לספק טיפול הולם לקשישיהן. העסקת עובד זר היא לרוב זולה יותר מאשר אשפוז במוסד סיעודי.

רוב המטפלים הזרים מגיעים ממדינות עניות כמו הפיליפינים, הודו, נפאל ומזרח אירופה. הם מוכנים להגר לישראל לתקופות ארוכות על מנת לשפר את מצבם הכלכלי.

על פי נתוני הלמ”ס, בשנת 2020 שהו בישראל כ-118 אלף עובדים זרים בענף הסיעוד – עלייה של כ-40% בהשוואה ל-2015. 

התחזית היא שהביקוש למטפלים זרים ימשיך לגדול בעשורים הקרובים עם המשך מגמת ההזדקנות בישראל. לכן, הסדרה נכונה של תחום זה – הכרחית על מנת לשמור הן על זכויות המטפלים והן על רווחת הקשישים.

כדי להבין לעומק את הסיבות לצמיחה המהירה בביקוש לעובדים זרים בתחום הסיעוד, אנו צריכים לבחון מספר גורמים:

א. הזדקנות האוכלוסייה בישראל

ישראל נמצאת בעיצומה של מגמת הזדקנות מהירה של האוכלוסייה. תוחלת החיים עולה בהתמדה וכיום עומדת על כ-82.6 שנים לגברים ו-84.7 לנשים. החלק היחסי של בני 65+ באוכלוסייה צמח מ-8.7% בשנת 1990 ל-11.9% ב-2015. 

הזדקנות האוכלוסייה מובילה לעלייה חדה במספר האזרחים הסיעודיים הזקוקים לטיפול אישי ותמיכה בביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות. כ-50% מבני 85+ ומעלה מוגדרים סיעודיים. 

לאורך השנים חל גידול של 250% במספר הקשישים הסיעודיים. כיום הם מונים כ-140 אלף איש, והמספר צפוי להמשיך ולטפס.

ב. מחסור בכוח אדם מקומי 

רוב הצעירים הישראלים אינם מעוניינים לעבוד במקצועות הסיעוד והטיפול בקשישים בשל הקושי הפיזי, העומס הנפשי ושעות העבודה הארוכות והבלתי נוחות. 

שכר המינימום הנמוך יחסית בתחום זה גם הוא גורם מרתיע. עבור ישראלים רבים מדובר בעבודה פחות יוקרתית ואטרקטיבית.

מצב זה יוצר מחסור חמור בכוח אדם מקומי שמוכן למלא תפקידי סיעוד לטווח ארוך. פער זה מחייב את יבוא עובדים זרים על מנת לספק מענה לצרכי הקשישים ובני משפחותיהם.

ג. עלייה בשיעור הנשים העובדות

בעבר, טיפול בקרובים קשישים נחשב לתפקיד נשי מסורתי. אולם כיום, עם השתלבות הולכת וגדלה של נשים בשוק העבודה, הן אינן זמינות עוד למתן טיפול צמוד בקשישי המשפחה.

כ-70% מהנשים בישראל כיום עובדות, לעומת כ-60% בלבד ב-1990. שיעור התעסוקה של נשים גבוה אף יותר בקרב נשים אקדמאיות. 

מציאות זו מקשה על בנות לדאוג להורים קשישים, ודוחפת להסתמכות על עובדים זרים שיהוו תחליף לטיפול המשפחתי.

ד. גידול באוכלוסיית המוגבלים

ישראל מתמודדת עם עלייה תלולה במספר האנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות הזקוקים לטיפול אישי יומיומי.

בין השנים 2005-2019 גדל מספרם בכ-60% והגיע ליותר מ-500 אלף איש. רובם מתגוררים בקהילה וזקוקים לליווי ועזרה של מטפל אישי בביתם.

מחסור בפתרונות מגורים בקהילה ובמסגרות תעסוקה מותאמות תורם לעלייה בביקוש למטפלים זרים גם בקרב אוכלוסייה זו.

ה. מחסור במסגרות סיעודיות

קיים מחסור חמור במסגרות סיעודיות ציבוריות בפיקוח המדינה שיכולות לספק מענה לצרכים של קשישים סיעודיים. 

רק כ-7% מהקשישים הסיעודיים שוהים במוסדות. יתרת 93% הקשישים מטופלים בבית על ידי בני משפחה או עובדים זרים. 

המחסור במיטות סיעודיות ציבוריות והתור הארוך לקבלת מקום, דוחפים משפחות רבות לפנות להעסקת מטפלים זרים באופן פרטי.

ו. העדפה להזדקן בבית

קשישים רבים מעדיפים כיום להזדקן בביתם ולא במוסד סיעודי, על מנת לשמור על איכות חיים גבוהה יותר ועצמאות מרבית.

כ-77% מהקשישים מעוניינים לגור בבית ולא במוסד. אולם על מנת לאפשר זאת, הם זקוקים לליווי ותמיכה צמודה של מטפל אישי בבית.

בהיעדר משאבי משפחה פנויים לטיפול, נוצר פער שממלאים עובדים זרים. הם מאפשרים לקשישים להישאר בבית מבלי להיות תלויים בבני משפחה.

סיכום

השילוב של מגמות דמוגרפיות וחברתיות כגון הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בשיעור הנשים העובדות והעדפת קשישים להזדקן בבית – יוצר פער גדל והולך בכוח האדם המקומי הזמין למתן שירותי סיעוד.

המחסור בפתרונות מוסדיים נוסף על המחסור במטפלים משפחתיים, הופך את העסקת עובדים זרים לסיעוד כפתרון כמעט הכרחי עבור אלפי משפחות ישראליות.

צפוי שהתלות בעובדים זרים בתחום זה תלך ותגבר בעשורים הקרובים. לכן יש צורך במדיניות לאומית כוללת שתבטיח הן את זכויות המטפלים הזרים והן את איכות הטיפול והחיים של הקשישים הסיעודיים בישראל.